בשנת 2006 אובחנה ד"ר ג'נט מיכאיל עם גידול סרטני נדיר מסוג סרקומה. ג'נט עברה טיפולים כימותרפיים, ניתוח והקרנות. ג'נט מספרת שבהתחלה הגיבה לטיפולים, אך המחלה הייתה עקשנית וחזרה פעמיים בצורה של גרורות לריאות. בשלב הזה ג'נט החליטה לגייס כוחות אחרים, ויצאה למסע החלמה. הייתה לה אמונה בכוחות פנימיים, באהבה ותקווה. ג'נט הפסיקה את הטיפולים הכימותרפיים ולקחה את המושכות לידיים שלה. החזירה את השליטה לעצמה. הקשיבה לגוף שלה ועשתה חישוב מסלול מחדש. היום גופה נקי מסרטן והיא אישה בריאה.

בתהליך ההתמודדות של מריוס עם המחלה, הסרטן הפך ממשהו שאמור להרוג אותו, לחבר, מציל ופעמון אזעקה. הוא שינה את תפיסת המציאות ושחרר את המתח. הוא מדגיש את חשיבות מערכות יחסים בריאות, האטת הקצב, האמונה שהכול לטובה, וההסכמה לא לדעת. 

ד"ר טטיאנה לגרנסקי, מומחית ברפואת המשפחה, פגשה סרטן בכליה. 4 שנים לאחר שפגשה את הסרטן היא הבינה שסרטן זה לא משהו רע, זה חלק מהתכנית של הגוף להתמודד עם החיים. רק האדם יכול לרפא את עצמו על ידי לקיחת אחריות.

באוגוסט 2016 אובחנה דינה עם 10 גידולים בשד. ההמלצה הייתה כמובן כריתה וסילוק הגידולים, אלא שדינה הרגישה שהגידולים הם נורת אזהרה שבלעדיהם היא לא תדע מה לעשות. היא הגיעה להבנה שהיא לא צריכה לחפש מישהו שירפא אותה, אלא היא זו שצריכה לעשות את זה. בסדנת צ'י קונג בסין היא למדה להתמסר לתהליך תוך ויתור על הצורך לבחון כל הזמן את התוצאה. עם סיום הסדנה היא נבדקה בבית החולים ולא מצאו שום גידול.

יואל אמסטר מספר כי הסרטן היה עבורו הזדמנות להסתכל פנימה. על מנת ליצור לעצמו סביבה תומכת הוא הוציא מהחיים שלו ביקורת, האשמה ושיפוטיות. כל המחלות כולל סרטן, יושבות על מחסור באהבה עצמית. כולנו מתמלאים מנתינה שיש בה משמעות.

דניאל חביב מספרת כי עד הסרטן הייתה רחוקה מכל נושא "בריאות", הקשבה פנימית ומודעות לגוף. המחלה גרמה לה להתעורר לעובדה שהיא לא חייתה את החיים שלה ולא הייתה מחוברת לעצמה. היא למדה לעשות מה שהיא אוהבת ורוצה. היא הבינה עד כמה הנפש חזקה ואיזה חלק יש לה בריפוי.

באביב 2017 אובחנה אימו של אלי עם מלנומה נפוצה ובחרה בטיפול קונבנציונלי. אלי ואחותו פתחו במסע חיפושים בתחום הטיפול האלטרנטיבי, ובעזרת "תעצומות" בנו לאימם תכנית תזונה גוף-נפש כהשלמה לטיפול הקונבנציונלי. הגישה ההוליסטית, שינוי השיח מקורבנות, פחד והלם למקום של נקודת מפנה ולקיחת אחריות, תרם לריפוי, ושינה את אורח החיים לא רק של האם אלא של כל המשפחה.

אשתו הראשונה חלתה בסרטן השד ונפטרה כעבור 3 שנים. לאחר מכן אובחן אף הוא עם סרטן הלימפה דרגה 4. הסרטן בשבילו היה מסע לחיפוש תשובות. במסע הזה הוא מצא את עצמו. גיא גילה שכל החיים הוא חי בשביל כל העולם אך לא בשבילו. "תעצומות" הייתה לו כעין מגדלור במסע הזה.

מאז אובחנה עליזה עם סרטן, בשנת 2018, עולמה השתנה לגמרי. במקום להרגיש קורבן, היא התייחסה לזה כהזדמנות, כתהליך שיש בו המון מתנות.