האם דפוסי תזונה מסוימים משפיעים על שיעורי התמותה מוירוס הקורונה? קבוצת חוקרים בגרמניה פרסמה החודש ממצאים לפיהם שיעורי התמותה מקורונה נמוכים משמעותית בארצות בהן מרבים באכילת מאכלים מותססים (כבושים). מהם מאכלים מותססים ולמה הם כל כך חשובים? אלו הם מאכלים כבושים במלח שנמצאים בכל מטבחי העולם, כל תרבות והמאכלים הכבושים והמותססים שלה: יוגורט, כרוב כבוש, קימ'צי, מלפפונים כבושים וכדומה. תהליך הכבישה במלח מייצר אוכלוסייה עשירה של חיידקים מיטיבים שמכונים גם בשם חיידקים פרוביוטיים. חיידקים אלו מעשירים ומחזקים את אוכלוסיית החיידקים העצומה (טריליוני חיידקים, ממאות זנים, ששוקלים כ 2 ק"ג) שחיה בגוף של כל אחד מאיתנו, ומכונה בשם הכולל - המיקרוביום. אוכלוסיית מיקרוביום מגוונת היא אחד המרכיבים החיוניים לתפקוד התקין של מערכת העיכול והחיסון, ושל עוד מערכות רבות בגוף, ומזוהה עם סיכון נמוך יותר לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות שונות, ובין היתר, ייתכן שגם בתחלואה ותמותה מקורונה. אכילה קבועה של מאכלים מותססים היא דרך קלה וטעימה לתמוך במערכת החיסון שלנו. כדאי לדעת:
מדובר במאכלים מותססים ביתיים ולא מתועשים - רק אלו יכילו את החיידקים הטובים בהם אנו מעונינים. פיסטור (הרתחה) ושימוש בחומץ לא מאפשר התפתחות של חיידקים מיטיבים, ולכן מלפפונים שנכבשו בחומץ לא יתנו לנו את אותה התועלת כמו אלו שנכבשו במלח.
מה לגבי כמוסה של פרוביוטיקה? למה לא פשוט לקחת תוסף? - שימוש בתוספי פרוביוטיקה הוא אפשרי, אבל תוסף מכיל בדרך כלל מגוון מצומצם של סוגי חיידקים. המחקר העדכני רומז כי שימוש בתוספים אינו מביא לאותן התוצאות כמו אכילת מאכלים מותססים.
השורה התחתונה:
אוכלוסיית חיידקים בריאה ומגוונת היא מרכיב חיוני לגוף בריא.
צריכה קבועה של אוכל מותסס היא אחת הדרכים החשובות לתמוך באוכלוסיית חיידקים בריאה ומערכת חיסון חזקה.
כדאי לשלב בתזונה היומית מלפפונים כבושים במלח, כרוב כבוש או מאכלים פרוביוטיים אחרים שהוכנו בהכנה ביתית ולא עברו פיסטור.
כמוסות פרוביוטיקה נמצאו פחות יעילות.
עוד על חשיבות האוכל המותסס לבריאות שלנו, ושפע של מתכונים להכנת מאכלים פרוביוטיים אפשר למצוא בספר החדש של שרון בר-גיל "תשעים אחוז בריא"